|
作词 : דני (מוקי) ניב |
|
作曲 : דני (מוקי) ניב |
|
אני סוגר על הקירות, חלל חיצון על הבמות, |
|
אני הכול, הכול אני, הכול בעין. |
|
מאחורי כל השלדים והגופות פורחים מתחת לשדות |
|
ולכולנו על המצח אות של קין. |
|
חיים כמו אגדה דה דה, הייליהיידירלה דה דה |
|
מוות ולידה דה דה, יותר מדי מידע, תודה. |
|
מילים קשות, מילים כמו שוט, |
|
זה בא עם רשימת דרישות, |
|
נכנס לפריים, נותן בשוט, שותה הרבה, עושה בושות. |
|
ומי אמר שאין לי ארץ אחרת? |
|
אני גם השיר וגם הספר, גם הסרט. |
|
המשמעות האמיתית הנסתרת |
|
שבבדידות הקיומית הסוגרת. |
|
והנה מגיעה שעת הנעילה לה, |
|
בתוך הדיבור אני עולה על מילה, |
|
מעל לתודעה ומעבר לה לה, |
|
בסוף הסיפור אני מוצא התחלה. |
|
לא טוב לי פחד, |
|
אין לו סוף |
|
ואין לי מקום לעוד לחץ. |
|
עוד קצת, עוד פעם, |
|
רק תנו לי עוד, |
|
כתוב על העור מה שמתחת. |
|
פסיכוזת המונים, כן? |
|
קיבלנו לפנים, בן. |
|
זה שיא כל הזמנים, אין. |
|
זה זה, זה זן. |
|
וזה לא מאלוהים, בן. |
|
מכסים את הפנים, כן? |
|
אין לנו מילים, אין. |
|
זה זן. |
|
סופר לאחור את השנים ורץ אל האור בתחתונים, |
|
אנ'לא מדבר עם השמיים - זה ווירטואל, זה לא חיים. |
|
וכל מה שכתוב באתרים, בעיתונים... |
|
וכל אותם שקרים שרק מוכרים לנו, מוכרים. |
|
אז אל תרגישו לי, אל תגישו לי, אל תרעישו לי, |
|
אל תסתירו לי, אל תעבירו לי. |
|
מה היית אומרת אם הייתי מספר לך |
|
שכלום פה לא על אמת, החיים האלה רצח... |
|
לא טוב לי פחד, |
|
אין לו סוף |
|
ואין לי מקום לעוד לחץ. |
|
עוד קצת, עוד פעם, |
|
רק תנו לי עוד, |
|
כתוב על העור מה שמתחת. |
|
פסיכוזת המונים, כן? |
|
קיבלנו לפנים, בן. |
|
זה שיא כל הזמנים, אין. |
|
זה זה, זה זן. |
|
וזה לא מאלוהים, בן. |
|
מכסים את הפנים, כן? |
|
אין לנו מילים, אין. |
|
זה זן. |
|
והנה מגיעה שעת הנעילה. |