|
作词 : יובל מנדלסון |
|
作曲 : יובל מנדלסון |
|
אנשים, הם לא רוצים להיות לבד |
|
כי אם יהיו לבד, הם יתקעו רק עם עצמם |
|
אם הטמטום שהוא מנת חלקם |
|
והבושה, השעמום, הקלישאה והגבינה הלבנה |
|
והחיים כל כך קטנים |
|
איזה מזל שיש מאפיינים |
|
כמו דת, שפה, היסטוריה ותרבות |
|
פתאום יש אשליה של משמעות |
|
וזאת עוד לא לאומיות |
|
זאת רק קבוצה |
|
קבוצה אתנית |
|
אבל קבוצה זה לא מספיק |
|
בלחמנייה רצוי נקניק |
|
והקבוצה חולמת חלומות בלילה |
|
על מדינה משל עצמה |
|
עם טריטוריה ואוכלוסייה |
|
שלטון וריבונות וכל החבילה |
|
וכשישנה המשאלה |
|
וגם אם עוד לא התגשמה |
|
אז הקבוצה עכשיו לאום |
|
לאום אתני |
|
גם פלסטינים חולמים חלומות |
|
לפחות בלילות נטולי הפצצות |
|
במדינת הלאום |
|
שם חיים בשלווה |
|
וקבורים על ההר |
|
כל גדולי האומה |
|
אבל יש מדינות בהם שני לאומים |
|
על כפות המאזניים שווים בני שווים |
|
כך בבלגיה- שם הפלמים דגים בנהר |
|
ובצידו השני הוולונים |
|
יש דגים לכולם במיליונים, |
|
לא יחסר. |
|
ובשווייץ, אתם לא תאמינו |
|
שני לאומים לא מספיקים להם אפילו |
|
שם חיים גרמנים, צרפתים, איטלקים |
|
וגרים שם, נחשו מי, שווייצרים - |
|
מכרסמים גבינה שוויצרית |
|
יש להם בכיס אולר שווייצרי |
|
ועל הקיר תלוי שעון שווייצרי - |
|
זה שעון קוקייה |
|
אבל יש ואומה מתגבשת |
|
על בסיס השקפת העולם |
|
ממריאים אל מעבר לקשת |
|
לא על בסיס צבע עור או על סמך סוג הדם |
|
שם הלאום נקבע על פי האזרחות |
|
הלאום הפוליטי |
|
כן וזה הבדל קריטי |
|
כך הרחק הרחק |
|
בארה"ב שמעבר לים |
|
לבנים ושחורים והיספאנים |
|
אסקימוסים וגם אינדיאנים |
|
ברם אולם, |
|
הם הרי לא פחות גזענים, |
|
במרתף הם אוגרים אקדוחים, |
|
מתכוננים לעוד מלחמת אזרחים. |
|
כמו ב1860 |
|
הימים העליזים |
|
דמיינו |
|
אפילוג |
|
מעשה ברבי לנון |
|
ששגה בדמיונות |
|
ובעיני רוחו |
|
ראה עולם בלי מדינות |
|
וסופו שנרצח בירייה |
|
והגנוב שבו ירה |
|
בתפסן בשדה השיפון הוא קרא |
|
ועד היום לא החזיר |
|
את הספרון לספריה |
|
והצטבר לו שמה חוב גדול נורא |
|
שקט שקט בני נחרישה |