|
作词 : איתי עברון |
|
作曲 : Nitzan Birnbaum |
|
אני הולך כאן בין גופות עבר שרות שיר ערש |
|
לילדה בשמלה שנצבעה באדום |
|
אנשים שלידה צרחו את אימתם |
|
והיא שתקה |
|
כי אין סיבה |
|
אני הולך בגיא צלמוות בכבודו ובעצמו |
|
הן לא אירע רע אמרו קודמיי |
|
אך הם פחדו ורעדו כל כך בקור |
|
נפלו לאדמה |
|
ואין סיבה |
|
בממלכת המוות מטביע את דגל החיים |
|
סיפורים הפכו שירים ללא מילים |
|
ומנגינה |
|
שתתנגן בראש כשרואים את האימה |
|
אני הולך ביערות שלמים שידעו רק שחור ולבן |
|
ולא ירוק ולא צמיחה ידעו הם |
|
רק מפלט מפני אותם שטנים שימשו הם |
|
בלי סיבה |
|
כי אין ברירה |
|
אני שומע צחוק של ילד מתרוצץ בשלג רך |
|
כשלהוריו לקחו את רכושם |
|
ולבסוף גם אותם לקחו כדוממים |
|
בלית ברירה |
|
ואין סיבה |
|
בממלכת המוות אני מטביע את דגל החיים |
|
אלפי סיפורים הפכו שירים ללא מילים |
|
ומנגינה |
|
שתתנגן בראש כשרואים את האימה |
|
שתיכתב בלב כשכלום כבר לא נודע |
|
כל כך מעט זמן |
|
כל כך הרבה פרטים |
|
לעמוד על רצפה שעשויה מאנשים |
|
אני לא שונה מאף אחד שם אם הייתי חי אז |
|
תוך דקה |
|
הייתי נעלם |
