|
作词 : לירי אוזן |
|
作曲 : לירי אוזן |
|
מסביב לשולחן משחקים את המשחק |
|
לא חושפים את הקלפים |
|
המבט חתום חזק |
|
וכשהוא ממולי מלטף את ההדק |
|
בגרון עולה החנק |
|
מספרים שביום הוא מוריד עוד חמישה |
|
יש לו לב מברזל ובלב אין כל תחושה |
|
ואני בטוחה, |
|
הם רואים לי בעיניים |
|
שמתחת לשולחן רועדות לי הרגליים |
|
פזמון: |
|
אבא היה צייד ממולח |
|
אבא תמיד קרא לי מלאך |
|
לקחתי לאבא את האקדח |
|
עכשיו גם אני משחקת מלוכלך |
|
אולי זאת הילדות בגבעת הפרחים |
|
לא משחקים עם הפרחחים |
|
אם מרביצים כאן לא מחזירים |
|
רק מותר לספר להורים |
|
אבל כשהוא ממולי אני יודעת שזה רע |
|
לב כל-כך רך מבשלים במדורה |
|
העולם הזה פראי |
|
לא מרחמים על חלשים |
|
זה לחיות על הברכיים |
|
או לכוון לראשים |
|
פזמון: |
|
אבא היה צייד ממולח |
|
אבא תמיד קרא לי מלאך |
|
לקחתי לאבא את האקדח |
|
עכשיו גם אני משחקת מלוכלך |
|
יריתי לו בראש |
|
הם הביטו באימה |
|
יריתי לו בראש |
|
הם היו בתדהמה |
|
כשיריתי לו בראש |
|
אולי היתה לו משפחה? |
|
השמועה התפשטה כבר בכל העיירה |
|
כשיריתי לו בראש |
|
הטלתי פחד ומורא |
|
כשיריתי לו בראש |
|
הם כיבדו אותי נורא |
|
כשיריתי לו בראש |
|
אסור שאף אחד יידע |
|
שכל מה שהרגשתי |
|
היה רק רע |
|
עכשיו גם אני משחקת מלוכלך |
|
או או או |
