|
作词 : עודד מנשרי |
|
作曲 : עודד מנשרי |
|
תפסתי מעלית אל השקיעה |
|
עצרתי בקומת הנשקייה |
|
ביקשתי שיתנו לי אונקיה, |
|
אמרו שלא מוכרים פה קנוניה. |
|
לך לעבוד, לך ללמוד, לך לאן שתלך ועוד, |
|
קח מרשמים קח כדורים קח וכך וכך שנים, |
|
תנו לי את הכסף, תנו לי את העשב, |
|
המלחמה של הדור לנצח את העצב, |
|
יש לי את הקצב, יש לי מילים שעולות לצלילים |
|
חותכות, חודרות, אבק דרכים |
|
יש לי דרך ויש לי תקווה, אמונה צעקה שלום ברכה |
|
ויש לי ערך, אז תן לי ברך צריך להרים פה וולה לשמחה |
|
כי לבד אתה נכחד, וביחד זה אחד, |
|
עוד לא ויתרתי על להיות בחור נחמד וחד, |
|
עולה בלילה אל הגג לדבר עם אלוהים, שיתן לי כוח, שיתן כלים |
|
לגדל את הילדים, לשלם את הסכומים, שיצליחו בחיים שיביאו נכדים, |
|
כן! |
|
לחזור בתשובה זה סיפור לגמרי לא פשוט, |
|
אין לך רגע לחטוא, לזייף זה למות. |
|
שב בשקט תנשום, ככה זה עניינים של בן אדם למקום |
|
בשקט תנשום, ככה זה עניינים, שבין אדם למקום... |
|
הבוקר הצלחת הנחת תפילין? עזבת אותם ליום והתחילו הדינים |
|
כן, כל החיים אתה שר באמבט, בוא תנסה לשיר בשבת |
|
אכלת, שבעת, ברכת, ברחת. יש לך דלק, כן, איתרת אילתרת |
|
יש לך צבעים, יש לך שירים, יש לך זקן פאות פונפון של קיצונים |
|
יש לי צדיקים, יש לי אלוהים, יש מה שצריך שתעברי את הצירים |
|
שמתגברים כמו חבלי משיח, עם בירות בשבת זה נדמה שאני מצליח |
|
להפריח את השממה, להכפיל את הנשמה, לפצח גרעינים, לחכות לנחמה |
|
שתבוא! כי יהדות זה סוף טוב, גם אם הרבה שנים היית ברחוב |
|
זרוק סתם, רק רצון וכיסופים וחובות ונפילות ואלף תירוצים |
|
הנה באה השעה הנה סרה הדממה כמו יין טוב ישר אל תוך ורידים |
|
נותן לזה סיכוי כמו למטר הבנוי, שהשקעתי בדירת גורד שחקים |
|
אופס! |
|
צריך לזה משכנתא, זה מעיד שהזדקנת ועדיין לא הבקעת שערים |
|
השמעה אחת או שתיים בשבוע או שבועיים וקוראים לזה אחר כך תמלוגים |
|
שב בשקט תנשום, ככה זה עניינים שבין אדם למקום |
|
בשקט תנשום, ככה זה עניינים, של בין אדם למקום... |
|
אז, צא לרחוב אל תגנוב, טוב שם משמן טוב, אומרים שיש סיכוי עוד לשינוי |
|
אז אני יושב כותב, שורות שנכנסות ללב, לתת ביטוי לחופש הביטוי |
|
זה עוזר רק בזמני וחוזר לריקני אולי זה ככה רק בספר הפנים |
|
אבל פוגש את זה בחוץ בהופעה או בקיבוץ ומגלה שבאמת מאמינים |
|
אז, בוא נקליט, בוא נסריט, בוא ניצור נשאף נמליט |
|
בוא נגיד, בוא נעיד, שהפצע כבר הגליד |
|
ככה זה חוזר תמיד, מתי תלמד כבר להתמיד |
|
בוא נצחק, בוא נמחק, עוד שורה גרועה בפיד. |
|
די! |
|
באמת שכבר נמאסת, מה אין עוד מקצוע אחר שממנו התפרנסת? |
|
לא באמת, אין לי דרך אחרת, אמשיך לשיר, לכל אדון לכל גברת |
|
אמשיך לנשוך, הופך חלום למציאות, בשבילי הברירה זה לשיר או למות |
|
שווה גם קצבה, שווה את כל מה שנתתי, שווה גם רגעים שבלעתי ונשרטתי |
|
שווה גם פחדים, סיוטים ארוכים בלילות, מרים את הנשק אבל לא מצליח לירות |
|
שוט... |
|
אומרים שכל עבודה, מכבדת בעליה וגם זו עובדה, בעליה מעליה |
|
וזאת נקודה, למחשבה מתנגנת אומר לו תודה ויוצא מהסרט. |
