|
וכבר הייתי די רחוק ממךולא נותרו לנו מילים לדברורוח סחפה מפרש בודדבסוף הפכה אותו בודד יותרמכל חלום ורחש מתעוררהכול עובר.כל מה שפעם היה ונשכחהיום הוא לא חוזרזה רק כל קמט שבעור נחרטשהיום הוא כבר בוער יותרמתוך שאין דרך חזרהוהכל עובר.כל עוד יום רודף לו יום ולילה לילהוכל עוד אין חדש על פני האדמהטוב שרק נשארנו יחדוטוב שיש לנו למי לספרלמרות הכול אין דרך חזרהוהכול עובר.כל פצע שהגליד ושוב נפתחהיום צורב יותרהוא מתאחה ומתחדש מעצמוושוב פורץ הכל ומתגברכבר לא נשבר והופך למשברוהכל עובר.ואת זוכרת איך פעם היינומול הרוח וכוחה הגוברואחרי כל השנים הרעותחזרו שנים טובות רבות יותרהזמן שלנו רץ קדימה תמידולא עוצר. |
