|
作词 : Ravid Plotnik |
|
作曲 : Ravid Plotnik |
|
מכה למעלה מכה למטה |
|
מדיטציה ואורייתא |
|
אצלנו קיבלת מה נתת |
|
אומנות המלחמה שמקדשת ת'מילה כמו את החרב, יגעת מצאת, תאמין |
|
שומע את הרוח שורקת דרך העצים |
|
רואה את האמת עוברת דרך חריצים |
|
הפסדים ונצחונות, סמוראי, אלה החיים |
|
אנחנו נשמות שמחפשות תתדרים הנכונים |
|
וכולנו תלמידים, הכל זה שיעורים |
|
מכה קדימה מכה אחורה |
|
מניאק מי יסתום את הג'ורה |
|
מסרב לראות אפור |
|
בונה תתפאורה במטאפורה |
|
מתקשר עם עולמות עליונים דרך מילים שחוצבות את דרכן מהסלע |
|
כשהבריאה מתקשרת עם התודעה שלי |
|
מראה לי את פניה אז אני מראה לה |
|
את פניי |
|
עדיין קם בבוקר ואומר מודה אני, כולם אחריי |
|
ואומר לעצמי |
|
אתה תלמיד, אתה סמוראי |
|
גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות |
|
השחזתי חרב, אלף לילות |
|
אין בי שום ספק אין אולי |
|
אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי |
|
הכל לפי תורת הסמוראי, הכל אצלי מעצם נעוריי |
|
הקול אצלי בראש חפר ת'בור עמוק עמוק |
|
ולא נתן לחלומות להיגמר נשאר רק להודות לרוח מעליי |
|
אני רוצה להאמין שאני ראוי, אני זכאי |
|
שווה בין שווים אין מעליי או מתחתיי |
|
עדיין לא הפכתי מוזיקאי פוליטיקאי |
|
דם חריף בעורקיי, יש לי מנטור מרוקאי |
|
אני ואתה נשנה את העולם |
|
בלילות אני מרחף בין הגגות ונעלם |
|
אל השמיים, פעמיים כי טוב הוצאתי קיטור |
|
לא עליתי כיתות, פיתחתי שיטות, זרעתי בדמעה קצרתי בשמחה קיבלתי את עול המלאכה |
|
וואלה, ברכה מן אללה, המשכתי לכתוב |
|
דבקתי בתורת המלחמה הנשמה שלי בוערת והנפש שלי חיה |
|
היום אני פותח את הפה ואז חותך עם המילים שלי |
|
בצומת הקרבות אני עובר בין עולמות |
|
תמיד בעומק המצולות אני מגשים את החלומות |
|
אם נראה את היקום כידיים מושטות |
|
נתפוצץ כאילו מחכות 72 בתולות |
|
שומע, |
|
היה איתי אחד ביסודי שהתאמן בקראטה (אוקיי) בי"ב הוא כבר היה אלוף הארץ, או משהו כזה |
|
וכשבאו להתחיל איתו מכות הוא היה בורח (מה?) |
|
ומתתי לראות אותו קובר אותם |
|
שאלתי "איך תה לא מחזיר?" והוא ענה לי (נו?) |
|
את מה שהוא עשה לי אני לא זוכר |
|
ואת מה שאני הייתי עושה לו - הוא לא היה שוכח |
|
(בואנה אחלה משפט) |
|
ואנחנו גם כאלה קצת |
|
שנים שהתאמנו בלירות את המילים הכי מהר על אוטומט |
|
רק כדי לומר אותן לאט, רק כדי לומר מעט |
|
אין מילים סתם, אפשר לקבור נשמה של בנאדם באבחת מילה אחת (באבחת מילה אחת) |
|
אז דווקא כי הגענו לאן שרצינו נמשיך להתייצב לאימונים |
|
נפלס לנו תדרך ונתמיד, נזיע, נירק דם |
|
ואף לא נביט אל השעון |
|
לא נשאל לתוצאה, נסמוך על השיטה |
|
נלך כדי לחזור כמו פזמון |
|
כמו הילד שברח מהתגרה ההיא עטור בניצחון |