作词 : נתן אלתרמן 作曲 : נדב הולנדר אַךְ שׁוּר! מֵחוֹף נִילוּס הוֹלֵךְ הַגּוֹרִילוּס, מוֹלִיךְ אֶת רֵעוֹ הַתַּנִּין קְרוֹקוֹדִילוּס. אוֹיְזֶמַּר הַטּוֹב בְּנַחַת לַתַּנִּין אוֹמֵר אָז כָּכָה: "הָהּ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בְּלַע אֶת בַּרְמלַי בִּן־רֶגַע, שֶׁלא יַחְטֹף עוֹד לֹֹא יִטְרֹף עוֹד, אֶת רֵעַי, אֶת יַלָדַי!" הִתְלַקֵּק לוֹ, הִצְטַחֵק לוֹ הַתַּנִּין בְּנעַם־חֵן, וְאֶת בַּרְמלַי בִּן־רֶגַע הוּא בָּלַע כִּזְבוּב, אָמֵן! מְנַתֶּרֶת, מְזַמֶּרֶת, מְאֻשֶּׁרֶת הַחֶבְרָה, מִסְתּוֹבֶבֶת, מִשְׁתּוֹבֶבֶת סְבִיב שַׁלְהֶבֶת הַמְּדוּרָה: "הִצַּלְתָנוּ, גאַלְתְָּנוּ, הוֹשַׁעְתָּנוּ מִמָּוֶת, תַּנִּין. קְרוֹקוֹדִילוּס, פּוֹדֶה וְמַצִּילוּס, הוֹפַעְתָּ, בָּלַעְתָּ, הוֹשַׁעְתָּ כַּדִּין!" אַךְ אֵצֶל הַתַּנִּין בַּכֶּרֶס עָצוּב לְבַרְמלַי הַפֶּרֶא, עָצוּב לוֹ שָׁם וְצַר וּמְשַׁעֲמֵם. וְהוּא בּוֹכֶה, וְהוּא גּוֹנֵחַ, בּוֹכֶה, גּוֹנֵחַ, מִתְיַפֵּחַ: "רַחֲמוּ עָלַי! אַלְלַי, רַחֲמוּ נָא עָלַי, אַלְלַי, אַלְלַי! אֶהְיֶה טוֹב, אֶהְיֶה טוֹב, אַתְחִיל יְלָדִים לֶאֱהֹב, לֶאֱהֹב!" חָסוּ, חָסוּ הַיְּלָדִים עַל בַּרְמלַי וְיַּגִּידוּ לַתַּנִּין: "אוּלַי כְּבָר דַּי? אִם כְּבָר בֶּאֱמֶת הוּטַב אֶצְלוֹ הָאֹפִי, ־ יֹפִי! יֹפִי! ־ תֵּן וְאֵלֵינוּ יִצְטָרֵפָה, אָנוּ נִקָּחֶנּוּ עַד לְחֵיפָה!" הַתַּנִּין אָז מֵנִיעַ ראשֵׁהוּ וּפוֹעֵר לִרְוָחָה אֶת לוֹעֵהוּ, וּמִשָּׁם בִּצְחוֹק מָתוֹק, בִּיעָף, מוֹפִיעַ בַּרְמלַי, וּפָנָיו שֶׁל בַּרְמלַי כְּבָר נְעִימִים הֵם לְמַדַּי! "אֲרַקֵּד וַאֲתוֹפֵפָה, כִּי לוֹקְחִים אוֹתִי לְחֵיפָה! בַּשְּׁוָקִים, בַּשְּׁוָקִים, אֲהַלֵךְ בְּזֶמֶר רָם, רְקִיקִים, רְקִיקִים, אֲחַלֵּקָהּ בְּחִנָּם! בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, טַעֲמוּ, אַף פְּרוּטָה לֹא תְּשַׁלְּמוּ. כִּי בַּרְמלַי, כִּי בַּרְמלַי אֶת הַיְּלָדִים אוֹהֵב בְּלִי דַּי! אוֹהֵב, אוֹהֵב, אוֹהֵב, אוֹהֵב, אֶתְכֶם, קְטַנֵּי וּקְטַנוֹתַי!"