作词 : נתן אלתרמן 作曲 : סשה ארגוב פַּעַם חַי פֹּה, סָמוּךְ לַחוֹלוֹת, חֲמוֹר גּוּץ בֶּן־אָתוֹן קָטֹן, וּבְקוֹלוֹ הַיָּפֶה צִלְצְלוּ שְׁנֵי קוֹלוֹת: טֶנוֹר לִירִי עִם בַּס־בָּרִיטוֹן. לְשׁוֹנוֹת עַם לוֹעֵז לֹא יָדַע הוּא, בִּיְדִיעוֹת מַבְרִיקוֹת לֹא הִפְתִּיעַ, אַךְ בַּלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה הָיָה הוּא מֵרִים קוֹל וּמַרְעִיד רָקִיעַ. הַמִּלִּים לֹא הָיוּ חֲשׁוּבוֹת כִּבְיָכוֹל, כִּי נָעַר הוּא רַק: אִיָה, אִיָּה, אַךְ בָּזֶה הוּא כְּאִלּוּ אָמַר אֶת הַכֹּל וּבָזֶה אֶת הַכֹּל הִבִּיעַ. אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה, עַד הַרְחֵק, עַד קַצְוֵי רָקִיעַ. וּזְקֵנִים מְקִיצִים וְרוֹטְנִים: יִמַּח שְׁמוֹ, זֶה חֲמוֹר שֶׁל שִׁיֶּע. וִישִׁישׁוֹת וּנְעָרוֹת מַקְשִׁיבוֹת וְאוֹמְרוֹת: אֵיזֶה קוֹל יֵשׁ לוֹ, מַמָּה מִיָּה! כָּל הַיּוֹם הוּא סָחַב עֲגָלָה שֶׁדִּלְּגָה עַל גַּבֵּי שׁוּחוֹת וּלְאַחַר יוֹם שָׁלֵם שֶׁל דִּלּוּג וּדְהִירָה הָיָה שִׁיֶע מוֹרִיד הַמּוֹשְׁכוֹת. וְהוֹשִׁיט הוּא קְלִיפּוֹת שֶׁל תַּפּוּז לוֹ וְאָמַר: קַח אֱכֹל זֶה מַגִּיעַ. אֵין סָפֵק שֶׁאַתָּה לֹא קָרוּזוֹ, אַךְ צַדִּיק אַתָּה, סְמֹךְ עַל שִׁיֶע. אָז הָיָה הַחֲמוֹר הַקָּטָן נוֹשֵׂא קוֹל וְנוֹעֵר: אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה. וּבָזֶה הוּא כְּאִלּוּ אָמַר אֶת הַכֹּל, בָזֶה אֶת הַכֹּל הִבִּיעַ. זְמַן עָבַר, הַחֲמוֹר וּבְעַלַיו זֶה מִכְּבָר בָּעוֹלָם אֵינָם. אַךְ בְּלֵיל סְעָרָה אֱלֵי צֵל עֲגָלָה צֵל אוֹתוֹ חֲמוֹרִיקוֹ נִרְתָּם. וְשָׁעָה שֶׁבִּשְׁחוֹר הַשָּׁמַיִם רַעַם רָם אֶת קוֹלוֹ מַשְׁמִיעַ, מִתְעָרֵב שִׁקְשׁוּק גַּלְגַּלַּיִם שֶׁל עֶגְלַת חֲמוֹרוֹ שֶׁל שִׁיֶע. וּבֵין רוּחַ וָרַעַם אֲזַי עוֹלֶה קוֹל וְנוֹעֵר: אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה. וּמַכִּים הַבְּרָקִים וּבֵין שַׁחַק וּשְׁאוֹל חֲמוֹרִיקוֹ כַּצֵּל מַבְקִיעַ – אִיָּה, אִיָּה, אִיָּה, עַד הַרְחֵק, עַד קַצְוֵי רָקִיעַ עִם הַסַּעַר וְעּם הַרְעָמִים זֶה נוֹעֵר, מִתְגַּלְגֵּל, מֵרִיעַ, וִישֵׁישׁוֹת וּנְעָרוֹת מַקְשִׁיבוֹת וְאוֹמְרוֹת: אֵיזֶה לַיְלָה, הָהּ, מַמָּה מִיָּה.