作词 : ע. הלל
作曲 : יוני רכטר
ביום השבת
פגשתי דוכיפת
ושאלתי:
-	מה שלומך, מה שלומך, דוכיפת?
-	לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ומה השעה, אולי את יודעת?
-	לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ולאן פנייך, ומנין באת?
-	לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ומה נשמע בבית, כולם ביחד, וכל אחד לבד?
-	לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ומדוע אינך חובשת מגבעת?
-	לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ומה תעשי, ואיך תבלי במוצאי שבת?
-	לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ומה את יותר אוהבת, סלט או שוקולד?
-	לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ואיפה הונולולו, בסין או בצרפת?
-	לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ואם השמש תזרח בלילה, מתי התרנגול יצעק?
-	לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	ואם העולם יתהפך, שמיים יפלו למטה, והארץ על הגג?
-	לא אכפת, - אמרה הדוכיפת.
-	אז מה בסופו של דבר איפת לך ואכפת?
-	אני לעצמי,
אני הדוכיפת
מאד
מאד
אכפת!
אמרה הדוכיפת.

וכמו שאמרה
פרחה בבת אחת.
ולמה?
כי חתול רעב מאד הציץ בה מן הצד.